חקירה: בענין האיסור להתפלל אחורי רבו או לפני רבו. מהו גדר האיסור וטעמו?
תשובה: המקור לאיסור זה הוא מהגמ' ברכות כז. וע"ב "רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה וגו' ורבי ירמיה היכי עביד הכי? והא אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יתפלל אדם לא כנגד רבו ולא אחורי רבו. רבי אליעזר אומר: המתפלל אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והמחזיר שלום לרבו, והחולק על ישיבתו של רבו, והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל. שאני רבי ירמיה בר אבא, דתלמיד חבר הוה. והיינו דקאמר ליה רבי ירמיה בר אבא לרב מי בדלת? אמר ליה אין, בדילנא. ולא אמר, מי בדיל מר".
ומגמ' זו למד הטור סי' צ' שלא יתפלל בצד רבו ואחוריו, וכ"ש שלא יתפלל לפניו ואחוריו לרבו. והטעם כתב הב"י שם בשם הר' יונה משום שזה יותר ביזוי. עוד כתב שמשמע מדברי הרא"ש סי' ה' דאעפ"י שכל חוץ לד' אמות חשיב כרשות אחר בפני עצמו, הני מילי להתפלל אחורי רבו או כנגדו אבל אם אחוריו לרבו אפילו רחוק ממנו לא ראוי לעשות כן. זאת ועוד, שאפי' הוא תלמיד חבר לא יתפלל ואחוריו לרבו דהוי ביזוי גדול.
ונראה שזהו מקור המנהג שהרב יושב תמיד ראשון במזרח ואין אף אחד יושב לפניו. אבל מאחריו ומהצדדין לא הותר אלא לתלמיד חבר.
ובטעם האיסור הביא הב"י שם אות כ"ד מ"ש רש"י בד"ה כנגד רבו "אצל רבו, ומראה כאילו הם שוים. אחורי רבו, נמי יוהרא הוא". והתוספות בד"ה "ולא" פירשו הטעם דאחורי רבו מפני שנראה כמשתחוה לרבו. וה"ר יונה יח: ד"ה "אל" כתב שמהגמ' משמע הטעם כי שמא יצטרך רבו לפסוע ג' פסיעות לאחוריו בעוד שהוא מתפלל ולא יוכל להפסיק.
עוד כתב הב"י שם "והנה לטעמו של התוס' "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל בשם בעל המאורות דהא דאמרינן שלא יתפלל אחורי רבו דוקא כשהוא ביחיד אבל בציבור אם הוא כך סידור ישיבתן אין כאן חששא שמקבל אותו כאלוה עכ"ל וכן כתוב באהל מועד ה' תפלה דרך ג' נתיב ז' וסיים בה ולמי שמפרש אחורי רבו לפי שמצערו שאחר שיסיים אינו יכול לפסוע ג' פסיעות אם זה הוא הטעם אין הפרש בין ביחיד בין בבית הכנסת עכ"ל ולענין הלכה יש לחוש לזה אפילו בציבור". ע"כ ל' הב"י.
ולענ"ד נראה שאין חילוק בין ביחיד בין בציבור שמדינא כל האיסור אינו אלא ברבו מובהק מכל הטעמים שנזכרו. כנגדו, שנראה כשווה לו. ומאחריו, מאחר שרבו יצטרך להמתין מלפסוע לאחוריו עד שהוא יסיים את תפלתו, ולפניו בודאי הוי בזיון לרבו שמתגאה עליו, וגם שמא יפסע עליו. ואמנם גם ברבו שאינו מובהק אין ראוי לעשות כן מבחינה מוסרית מכל הטעמים הנז' אלא שאין בזה איסור מדינא. ולא זו בלבד אלא גם אם אינו רבו אלא שהוא ידוע כת"ח אין ראוי לעמוד לפניו ולא מלאחריו אבל כנגדו לית לן בה. ואם הוא בבית הכנסת וזהו מקומו הקבוע בכל מקרה אין בזה שום איסור. ואם הוא בא מאוחר לבית הכנסת או שהוא מתפלל לאט מהציבור בודאי שלא נכון לו לעמוד אחורי שום אחד שיצטרך להמתין לו מלפסוע לאחוריו מחמת זה המתפלל מאחוריו. כנלענ"ד.