"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים".
ויש להבין, מדוע נתנה התורה חשיבות מיוחדת לכך שעמלק ניסה להלחם בישראל דוקא כשהיו ”בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים“?
ונראה שמסר חשוב זה מופנה ישירות כלפי כל השמאלנים ומנהיגי השלטון בישראל ההולכים בחשך בטענה ובאמונה שלמה שיתאפשר לנו לעשות שלום עם שונאינו הערבים במידה ונמלא אחר מבוקשם. אם רק נשיב להם את אדמתם ה"כבושה", ואם רק נפנה את ההתנחלויות, או שאם רק נסכים לחתום על האמנה לשחרר את המזרח התיכון מנשק אטומי ונשמיד את כח הגרעין שבידינו, או אם רק נספק להם בתי חרושת שיוכלו להתפרנס בריוח, או אם רק נסכים לוויתור זה או אחר, או אז בטוח שנוכל לחיות יחדיו בשלום. מלמדת אותנו התורה שאסור לעשות שלום עם עמלק אלא יש לנו ציווי מיוחד בתורה "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים. לא תשכח". והפלשתינים הרי הם מזרע עמלק. ומנין לנו? מזה שנתנה לנו התורה סימנים לתכונותיו של עמלק. ”זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך“. מה גזלנו מעמלק בדרך? ומדוע הם התחילו להלחם בנו? אין מלחמה זו אלא מתוך שנאה עיוורת ומלחמה לשם השמדה ולא במטרה להשיג שלום. סוג זה של אויבים הוא מזרע עמלק, והתורה מצווה עלינו לנהוג בהם מידה כנגד מידה – "מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". השמד אותם מעל פני האדם מעולל ועד יונק ללא רחם. ועל המרחם עליהם נאמר "מרחם רשעים אכזר" אין זה דומה אלא למרחם על רוצח ומשחררו מתאו שבבית הסהר והלה הולך ורוצח ללא רחם את כל הבא לידו. כיוצא בזה אדם שאוהב בעלי חיים וכל כך מרחם על האריות והנמרים והוא פותח בעדם את שער הכלוב בו הם אסורים, והם הולכים לתומם ורומסים את כל הבא בדרכם. לפיכך ציותה התורה לא לרחם עליהם אלא למחות את שמם מתחת השמים, ואפי' בעודם עוללים ויונקים.
אלה הקוראים לעצמם "פלשתינים" מבטאים בשיא הדיוק את תכונותיו של עמלק. ואעפ"י שבא סנחריב ובלבל את האומות ואין אנחנו יודעים מי הוא עמלק, מ"מ לא לחינם תיארה לנו התורה את דמותו של עמלק, וזאת בכדי שנוכל למצוא אותו בנקל בכל דור ודור וגם בימינו אלה במקומות שונים בעולם. וכמו שבפרס הקדומה ראינו את המן הרשע שהיה מזרע עמלק שביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל חיל עם ומדינה טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז על לא עוול בכפם, כך בדיוק ביקש וגם הצליח היטלר והנאצים העמלקים ימ"ש בדור שלפנינו, להשמיד להרוג ולאבד ששה מליון מאחינו על לא עוול בכפם, וכדוגמתו היו גוים רבים מזרע עמלק כמו סטלין ימ"ש ראש ממשלת רוסיה ומוסוליני ימ"ש ראש ממשלת איטליה, ווישי ימ"ש ראש ממשלת צרפת ועוד מנהיגי מדינות שונות באירופה הארורה שרצחו כמחצית מעמנו בדם קר על לא עוול בכפם. באותו הזמן חבר אליהם גם המופתי הירושלמי ימ"ש, הקורא לעצמו פלשתיני, להזמין את היטלר להשמיד להרוג ולאבד את כל יהודי א"י והמזרח התיכון עד שלא ישאר זכר לאויבי ישראל, ורק יד ה' עמדה לנו להצילנו מצפרנם, ממש בדיוק כמו שעמד לכל היהודים במלכות אחשורוש בנס פורים.
גם בימינו אלה מכריז אחמדיניז'אד העמלקי האיראני-פרסי ימ"ש קבל עם ועדה שמטרתו להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. והוא לא רק מדבר אלא גם מנסה בכל מיני דרכים לבצע השמדה המונית בארצנו הקדושה ולולי ה' שהיה בעזרנו לא היה נשאר לאויבינו שריד ופליט. ומה כבשנו משטחו שהוא נלחם בנו בכל עוז? ומה נוכל לספק עבורו בכדי שיהיה מוכן לעשות אתנו שלום?
ובאותה העת גם מנהיג לוב, מועמר קאדפי ימ"ש, היה חולם בכל עת איך ביליון מוסלמים יעלו יחדיו לא"י ויכבשו אותה במחי יד. מה לנו ולו שבא בקולו הגדול מקצה אירופה להלחם בנו? מה גזלנו מאתו? ומה נוכל לספק עבורו למטרות שלום?
ומדוע סאדם חוסיין שם רשעים ירקב, שהיה ראש ממשלת עירק לשעבר, המטיר עלינו מטר של סקאדים במלחמת המפרץ? איזה נזקים גרמנו לו שהיה מוכן להשקיע מהונו כ"כ הרבה נשק להלחם בנו? ואיזה נזקים גרמנו לאיחוד הארופי שתמיד מדברים בגנות ישראל? האם אנחנו חייבים להם משהו שלא שילמנו?
ואי אלו נזקים גרמנו לערב הסעודית שאוסרת על יהודי אפי' מדרך כף רגל בארצם, והיא מממנת את כל הטרוריסטים על נשקם להלחם בנו, ולא זו בלבד, אלא גם מעניקה הון רב לכל משפחת מחבל מתאבד במדינתינו?
אין לנו אלא להסיק מספר מסקנות חשובות ביותר. הראשונה היא שהקב"ה נלחם את כל מלחמותינו כמו שנא' ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. בעזרתו ית' עברנו את מלחמת העצמאות ואת מלחמת סיני, את מלחמת ששת הימים ואת מלחמת יום כפור. את מלחמת לבנון ואת מלחמת ההתשה. את מלחמת המפרץ ואת מלחמת לבנון השניה. את המלחמה המתמשכת של יריות ופגזים מאיזור עזה וגוש קטיף, מבית ג'אלה ומרמאלה. מזריקת אבנים על מכוניות בידי ילדים, ביהודה ושומרון עד דקירות בסכינים ע"י נערים בדרך לחברון. היתכן שבשום אחת ממלחמות אלה לא הצליחו כל האויבים העצומים הסובבים אותנו להכריע אותנו? היתכן שמכל מאות אלפי הפגזים ופצצות המרגמה שהם מרעיפים עלינו יום יום אין לנו כמעט נפגעים? האם יש הגיון בכך שכל פצצות הסקאד ששלח סאדם חוסיין הארור עלינו במלחמת המפרץ, שכל אחת מהם יכולה היתה להמיט אסונות כבדים, וכלם נחתו במרכז השרון ברמת גן וסביבתה, איש לא נפצע ולא נפגע? היתכן שפצצת סקאד אחת תמוטט בניין רב קומות כאשר קרקעיתו עמוסה בתושבים, ואיש מהם לא נפגע? אין זאת אלא יד ה' שמצילה אותנו וסופגת את כל הפגזים שהיו אמורים לפגוע בנו. ללא צל של ספק אנחנו חיים בניסים גדולים ועצומים. הקב"ה משגיח עלינו ועל ארצנו הק', שעליה נאמר בס' דברים יא, יב "ארץ אשר ה' א-להיך דורש אותה תמיד, עיני ה' א-להיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". אילולי זה איך יכול היה עם חלש וקטן, שזה עתה ניצל מצפרני הנאצים, חסר נשק ומנוער מכל תכסיסי מלחמה, להלחם ולהביס את כל צבאות ערב המאומנים והמזויינים במיטב כלי הנשק במלחמת העצמאות? היתכן שלא זו בלבד ששרדנו אלא גם הצלחנו לכבוש את הארץ הזו ולהקים בה מדינה עצמאית מהחזקות ביותר בעולם? זאת ועוד שמלחמתינו אינה מתמקדת רק עם צבא וחיילים של האויב הסובב אותנו אלא גם עם כל אלה שנותנים להם גיבוי כספי ונשק לרוב להלחם בנו. וביותר עם כל עמי תבל האנטישמים שחפצים בהשמדתינו, ומתסיסים את הצבור הרחב בגנותינו בכל דרכי ההפצה המודרניים. ואת עלית על כולנה הם האוייבים השמאלנים מבית, שלא זו בלבד שנלחמים בצבא שלנו ומכנים אותם בשמות גנאי אלא גם משתתפים עם כל האנטישמים בעולם ונותנים להם סיבות מדוע לגנות את ישראל. ועל אף כל זאת ידינו על העליונה, כי משמים מושיטים לנו יד לעזרה בכל יום ויום ובכל רגע ורגע. ניסים ונפלאות גלויים מתרחשים לנו בכל אחת מהחזיתות כמו גם בעורף ובמרכזי הערים. אפי' "ידידינו" האמריקאים בל' סגי נהור מעולם לא הפסיקו להטיף לנו מוסר שאנחנו לא עושים די בכדי להשיג את השלום המדומה, ולוחצים אותנו לויתורים שאילו היו הם באותם תנאים לא היו חולמים לבצע בעצמם.
העולם לא מנסה להחדיר למוחו את המציאות האמיתית שישראל היא ביתינו מאז ומעולם שהרי מפורש בתורה הנצחית בס' ויקרא כו, לב "והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה", ובמציאות במשך אלפיים שנות גלותינו הארץ היתה שמורה עבורנו, והראיה המוחשית היא שאין שום עם מעמי התבל שהארץ היתה כבושה בידו שהצליח להפריח את שיממותיה, ורק בניה שחזרו מוכים ומעונים מכל שוסיהם הצליחו תוך זמן קצר יחסית לבנות חרבות עולם.
אי לכך האם יוכל לבוא איזה חצוף לאיזו מדינה כובשת בעולם ולומר לה להחזיר את השטחים שכבשה? אבל רק לישראל מותר והגיוני להטיף מוסר מעין זה ולדרוש את כל העולה על רוחם, ולא רק הגוים מאמינים בכך אלא אפי' אי אלו מאחינו השמאלנים מאמינים שגזלנו את הארץ מהערבים. ולא זו בלבד, אלא אפילו כאשר אנחנו משלמים להם כסף מלא לקנות מהם את בתיהם ואדמתם הם מאשימים אותנו שאנחנו רוצים לנשל אותם מאדמתם. האם יש אבסורד גדול מזה בעולם?
המסקנא השניה היא על דרך מה שהוכיח ירמיהו ו, יד "שלום שלום ואין שלום אמר ה' צבאות". ישנה מציאות מפורשת מצד הפלסטינים בועידת חרטום שהם לעולם לא יכירו במדינת ישראל כמדינה בת קיום, וממילא הם אינם, ולעולם לא יהיו, שותפים לשלום. אדרבא, הם מודיעים בפומבי שכל הויתורים שנהיה מוכנים לעשות עבורם אינם אלא התחלה של הכיבוש המיוחל של הארץ שתהיה נקיה מיהודים, בכוונתם ובאמירתם הם מודיעים קבל עם ועדה שכל מטרתם היא להמיט שואה נוספת על היהודים במדינת ישראל. ולתרגם את זה בשפת התורה, שנאתם כל כך עזה לישראל, באופן שהם מודים בכך שהם מזרעו של עמלק. והתורה הרי ציותה עלינו למחות את שמם מתחת השמים ואפילו לא לנסות לעשות עמם שלום, כי אילו היינו מצווים לעשות שלום עם עמלק, מדוע לא נתנה לנו התורה דרכים כיצד לעשות עמם שלום? ומדוע ירד שאול מכס המלוכה רק משום שחס על אגג מלך עמלק? ומזה שמצוה התורה באופן חד וחלק למחות את שמם מתחת השמים, ברור הוא שעמלק אינו מסוגל לעולם להיות שותף לשלום.
המסקנא השלישית היא שאין סיבה לשנאת עמלק, שנאתו לישראל טבועה בדמו, וכל שיחות השלום אינם אמיתיות במהותם כלל ועיקר. כל פעם הם נותנים סיבה אחרת שמפריעה את הדרך לשלום בינינו, בפעם הראשונה שנסתלק מהארץ, ואחר כך שנחזיר להם את כל מה שכבשנו במלחמת העצמאות, ואחר כך שנחזיר להם את סיני, ושוב את סיני והגולן ויהודה ושומרון, ואחר כך שנפנה את כל ההתנחלויות, ושוב שנפסיק לבנות ביהודה ושומרון, ואחר כך שנחזור לקווי שישים ושבע, ואח"כ שנחזיר להם ערים שלמות כמו עכו ורמלה ויפו וראש העין וצפת וטבריה ועוד רבים, ואח"כ שתהיה להם זכות השיבה לכל הבתים הנטושים מבעליהם שברחו עקב המלחמות השונות מאז קום המדינה ועד היום עקב זאת שהם נלחמו בנו להשמידנו ולא הצליחו. ואחרי כן שנחזור לקווים של קודם מלחמת העצמאות בארבעים ושמונה. את שבויינו הם מענים ואחר כך הורגים, ותמורת גופותיהם הם דורשים שנשחרר את כל לוחמיהם הטרוריסטים מבתי האסורים. כל הדיבורים האלה מופנים ישירות לשמאלנים שבתוכינו, שמאמינים לכל סיבותיהם, ומפגינים לטובתם, ומבקשים שנקיים את בקשתם, ורק שיהיה שלום. וכי אז יהיה שלום? ומדוע לא היו מוכנים לעשות אתנו שלום ונלחמו בנו במלחמת העצמאות? והרי אז לא כבשנו מהם מאומה? מכאן ברור שכל אלה הם דרישות סרק, וסיבות סרק, וברור מעל ומעבר לכל ספק שהמטרה היא אחת להשמידנו. ומדוע? ללא שום סיבה. אלה הם בודאי צאצאי הגזע הארור של עמלק שנצטוינו למחות את שמו מתחת השמים, ונצטוינו שלעולם לא נכרות עמם ברית לשלום. ועמלק אינו מתמקד אך ורק בקרב אלה שקוראים עצמם "פלשתינים", שהרי העמלקים מפוזרים בכל העולם הרחב, וסימנם ידוע – שנאת ישראל בדמם ללא כל סיבה אמיתית. כל הסיבות שהם נותנים הם זמניות שכאשר יפתרו יבואו אחרות לעומתם. אם משום שהיהודים עשירים, או משום שהם עניים, או משום שהם מנשלים את העם, אם משום שהם בעלי כל העסקים והבנקים, ואם משום שהם תופסים עמדות מפתח בממשלות השונות וכו'. ומה היה בעיצומה של השואה באירופה שהיהודים היו במחנות ריכוז, וכל שונאינו ששו לאידם? על מה ולמה? עליהם נאמר מחה תמחה! לא תשכח! ועל אלה שקוראים לעצמם ידידינו, ולא נקפו אצבע להצילנו מצפרני הנאצים, וממשרפות כבשני תאי הגזים נאמר "בידוע שעשיו שונא ליעקב".
ואיך מצליח עמלק לשכנע את הסובבים אותו באיחוד הארופאי ובכל המדיה העולמית? נ"ל שעמלק מצליח אך ורק משום שהוא עובד ומשכנע את היהודים השמאלנים בצדקת טענותיו. ונ"ל שזהו פירוש הפסוק המדגים את סיבת מחייתו של עמלק במלים "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים" – הוא אוחז תמיד בזנבות העם שהם השמאלנים החלשים והפחדנים משום שאין להם יראת ה' ולא מאמינים ולא בוטחים בכך שה' הוא הנלחם לנו את כל מלחמותינו אלא הם חושבים שכחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, "כל הכבוד לצה"ל", והרי מכח הסברא הישרה הם צודקים. לא יהיה לנו כח להלחם נגד כל הצבאות האדירים הסובבים אותנו. ולכן מכנה התורה אותם בשם "נחשלים אחריך", היפך המלה "מחושל" שהוא גבור, "נחשל" לעומתו הוא החלש והפחדן. הוא נדבק לאויב כי הוא מאמין בכחו וחושב שאם הוא יעמוד לצידו הוא יציל את חייו, ולפיכך הוא טוען שהוא עיף ממלחמות והוא מחפש שלום.
בהפטרה אנחנו לומדים על אגג מלך עמלק ועל השמאלני היהודי הראשון, שאול, שחס על אגג. ושם נא‘ "וילך אליו שאול מעדנות", כמו כל היהודים ה“רחמנים“ וההומניטריים, בודאי הוא דאג להאכילו ולהנעילו ולנהוג בו בכבוד מלכים. קודם שהגישו אותו לשמואל הלבישו אותו מלכות עם חליפה חדשה ועניבה. (כמו שדאגו לאייכמן הצורר הנאצי במשפט אייכמן) לפיכך, כאשר הוא ראה איך מביאים אותו לפני שמואל, וראה את שמואל הזקן נשוא הפנים בן צ“ב שנים אמר אגג בלבו ”אכן סר מר המות“ בודאי שמואל יוציא אותי לחפשי, ואמנם שמואל שהיה מודרך עפ“י דעת עליון וידע כי המרחם על אכזרים סופו להתאכזר על רחמנים אמר לו ”כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני ה‘“.
ועפי"ז יתבאר מה החשיבות שבמיקום ”בדרך“? בפ' זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים. אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים.
התורה אינה מדברת על העבר אלא על עצם ימינו אלה, והיא מדברת אל כל השמאלנים ומנהיגי השלטון בישראל ההולכים בחשך וטוענים שיוכל להיות לנו שלום עם שונאינו הערבים רק אם נשיב להם את אדמתם הכבושה, או רק אם נפנה את ההתנחלויות או רק אם נעשה פעולה זו או אחרת. לאויבי ישראל יש תמיד סיבה לשנאתם. היהודים אשמים בגלל שהם עשירים, ובגלל שהם מנשלים את העם, ובגלל שהם בעלי כל העסקים, ובגלל ובגלל ובגלל. להם משיבה התורה ”זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך“, וכי מה גזלנו מעמלק בשטח המדברי שהוא הפקר לכל אדם? ומה גזלנו מהערבים בשנת ארבעים ושמונה עד שבאו עלינו במלחמת חרמה להשמיד להרוג ולאבד את כל פליטי השואה ותושבי הארץ מימים ימימה? אין אלו אלא טענות סרק, שנאת הגוים לישראל אינה בשל שום סיבה מסויימת, שהרי הם לא מכירים בזכותינו לחיות בארץ, ולא גם לא בשום מקום אחר בעולם. שנאה עוורת זו מושרשת בשונאינו, ללא כל סיבה, וזאת ניתן ללמוד מעמלק.
הקם להרגך השכם והרגו
אמנת ז‘נבה המונעת להרוג פושע כל עוד הוא מרים ידים, או כל עוד יש באפשרות הנתקף למנוע את הריגתו של התוקף בדרך של פציעתו, בטעות יסודה, והיא נוגדת בתכלית את עקרונות מוסר התורה. כפי שמפורש בתורה "אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים" (שמות כב, א)
ותנן בסנהדרין עב. ”הבא במחתרת נידון על שם סופו. היה בא במחתרת ושבר את החבית, אם יש לו דמים חייב, אם אין לו דמים פטור. ובגמרא שם, אמר רבא מאי טעמא דמחתרת? חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו. והאי מימר אמר אי אזילנא קאי לאפאי ולא שביק לי, ואי קאי לאפאי קטלינא ליה. והתורה אמרה אם בא להורגך השכם להורגו". ורש"י שם פי‘ ”חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו – שרואה שאחר נוטלו ושותק, הלכך יודע הגנב הזה שבעל הבית עומד על ממונו להצילו, ומימר אמר הגנב אי אזילנא לגביה קאי באפאי, ואי קאי – קטילנא ליה, ואמרה לך תורה אין לו דמים ומלמדתך מאחר שהוא בא להרגך השכם אתה להרגו“.
ואם הוא מזרע עמלק התורה מצווה אותנו בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים למחות את שמו מתחת השמים בקום ועשה ואם לא נלחם בו להרגו סוף דבר הוא יקום ויהרוג אותנו, כמש"כ "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים: אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים: והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח". (דברים כה פסוקים יז-יט) פירוש הדבר שאם לא תהרוג אותו אזי הוא ימתין לשעת הכושר שאז יצליח להרוג אותך. ממילא כל אחד מזרעו הם בכלל "הקם להורגך", ועליך המצוה "השכם והורגו", מחה את שמו וזכרו מתחת השמים. ובס' "ויאמר ה' אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים" (שמות יז, יד). ושם "ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר". (שמות יז, טז)
ואין לומר שאין מצוה זו חלה על הערבים הקוראים עצמם "פלסטינים", שהרי אחרי שבא סנחריב ובלבל את כל האומות אין אנחנו יודעים מיהו עמלק. יש להשיב על כך שהרי התורה לא אמרה סתם ככה למחות את זכר עמלק אלא גם נתנה לנו סיבה מדוע למחות את שמם משום סממן אחד ויחיד "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא א-להים". הוא ממתין לשעת הכושר שיוכל להשמידך מעל פני האדמה ללא שום צד הרעה שעשית לו. ואפילו אם תאמר שאין זה עמלק, מאחר שהוא מכריז יומם ולילה שהוא רוצה להשמיד אותנו, א"כ ללא ספק הוא בכלל "הקם להרגך" ואין הוא ממתין אלא לשעת הכושר, ולכן עלינו המצוה "השכם והורגו". התורה לא אמרה השכם וחלץ עצמך מפניו או עשה לו נזק באופן שלא יוכל להרגך, אלא מצות התורה היא "השכם והורגו" שהרי הוא אורב לך בכל עת להורגך ואם לא יצליח בפעם זאת ישתדל לעשות זאת בהזדמנות אחרת ולכן ע“י שתחסל אותו מיד לא יהיה לך עוד אויב שממתין לשעת הכושר להורגך.
כמה דברים אלה חיים וטופחים על פנינו בימים קשים אלה. כי אותם רחמנים השומרים על אמנת ג‘נבה שאינה אלא מסוה להחיות את הנאצים שהתחבאו, ואת כל הממון שבזזו מכל היהודים ששלחו למחנות ריכוז והחביאו בשוויץ ובכל הארצות השונות בעולם, הרי הם בכלל אכזריים, שהרי אותם אכזרים שאנחנו מספקים להם את כל צרכיהם מודיעים בפומבי שהם רוצים בהשמדתינו. ונאמר כל המרחם על האכזרים סופו להתאכזר על רחמנים הרי הם יוסי שריד ויוסי ביילין יכה יוסי את יוסי, וכן ציפי לבני ושלי יחימוביץ שיחד עם כל ידידיהם אנשי הפתח החיזבאלה והחמס שמלאה הארץ חמס מפניהם, יושבים יום יום ומתיעצים איך ללחוץ על ישראל להקים מדינה של טרוריסטים בתוכנו ולרוקן את המדינה מתוכן יהודי. לשם כך הם משתמשים בכל התחבולות הבינלאומיות כדוגמת הסכם אוסלו ואחרים ללחוץ על האמריקאים ללחוץ על נתניהו למחוק את כל ההתנחלויות וליישב את ארצנו הק' בערבים. וכל זה מתוך חוסר אמונה שארצנו הקדושה ארץ מורשה היא לנו ונחלת אבותינו מלפנים. ומבלי להתחשב בעובדות היומיומיות שכל אלה שאנחנו מרחמים עליהם ומוציאים אותם לחפשי עמלים להשמידנו בדרכים שונות.
וכבר נא' בשבעת עממין לא תחיה כל נשמה אנשים נשים וטף "והיה אם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה: והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם". (במדבר לג, פסוקים נה-נו).