בית הכנסת הספרדי "נצח ישראל"
באלטימור, מרילנד, ארה"ב
"משנכנס אדר מרבים בשמחה".
* בשבת שקודם ר"ח בשנה זו קוראים פרשת "ויקהל", ומוציאים שני ספרי תורה. בראשון עולים שבעה בפרשת השבוע. ובשני מפטיר בפרשת "שקלים". וקורין הפטרה מיוחדת לשבת שקלים. "שקלים" היא הראשונה מארבע פרשיות מיוחדות שקוראים בחודש זה. השניה היא פ' זכור. השלישית – פ' פרה, והרביעית היא פרשת החודש.
* מנהג חסידים ואנשי מעשה להתענות ביום ז' באדר זכר לפטירת משה רבינו ע"ה.
תענית אסתר
* ביום י"ג באדר מתענין "תענית אסתר". צום זה הוא הקל שבארבע הצומות שאינו אלא מנהג, ולכן מעוברות אחרי החודש השלישי להריונן, ומניקות תוך שנתיים הראשונות שלאחר הלידה, ויולדת תוך שלושים יום לאחר הלידה, וחולה שאין בו סכנה, וכן זקנים שהם תשושי כח, וחתן בשבעת ימי המשתה שלו, ואבי הבן והסנדק והמוהל ביום הברית לא זו בלבד שהם פטורים מתענית, אלא שאסור להם להתענות. אבל מי שיש לו כאב ראש או כאב עינים וקשה עליו התענית יכול לאכול, אך הוא צריך להתענות ביום אחר תמורת יום תענית זה.
* ביום התענית עולים שלושה בקריאת התורה בשחרית ובמנחה, ואומרים עננו בתפלת עמידה בברכת שומע תפלה. והש"צ אומרה ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא. ואמנם אם אין ששה מתענים בביהכנ"ס אין קוראים בתורה ולא אומר הש"צ עננו ברכה בפני עצמה.
* תפלת מנחה של תענית אסתר תתקיים בביהכנ"ס ביום י"ג באדר בשעה חמש וחמישים בערב. תפלת ערבית וקריאת המגילה יהיו בשעה שש ארבעים וחמש בערב. הקהל מוזמן להשתתף במסיבת פורים מיד לאחר הצום.
ואלו הן מצוות יום פורים:
מקרא מגילה,
משלוח מנות,
מתנות לאביונים
סעודת פורים.
ועוד מספר שינויים בתפלה, ומנהגים אחרים כדלהלן:
מחצית השקל
נהוג שקודם קריאת המגילה קונה כל אחד לעצמו ולכל אחד מבני משפחתו שלושה מטבעות של חצי דולר, בסך הכל במחיר של דולר וחצי, ונותן אותם לביהכנ"ס או לשאר צדקות "זכר למחצית השקל". אפשר לרכוש את חצאי הדולר בביהכנ"ס קודם קריאת המגילה. אם סכום זה הוא מדאי גבוה עבורכם, אפשר לתת סכום פחות מזה זכר למחצית השקל.
מקרא מגילה
* חייב אדם לקרות את המגילה שתי פעמים בפורים. הראשונה בלילה וזמנה מצאת הכוכבים (בשעה שבע וארבעים בערב) עד עמוד השחר (בשעה חמש וחמישה לפנות בוקר). ומברכים עליה ג' ברכות "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו". והקריאה השניה ביום מהנץ החמה (בשעה שש ושבע עשרה בבוקר) עד השקיעה (בשעה שש וארבע עשרה בערב). ומברכים עליה רק את שתי הברכות הראשונות ולא מברכים שוב את ברכת "שהחיינו", אלא אם כן שכח לברך שהחיינו בערב. ואם לא קרא, אינו יכול להשלים בזמן אחר. ויכוין לפטור בברכת שהחיינו את יתר מצוות היום, משלוח מנות וסעודת פורים. ואם קרא ולא בירך יצא ידי חובה, כי אין הברכות מעכבות.
* ישנה מצוה מיוחדת לפרסם את הנס בפורים, ולכן צריך לשמוע מקרא מגילה בציבור, כי "ברוב עם הדרת מלך". ומבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. ואמנם אם אי אפשר לו לשמוע מקרא מגילה בציבור, כגון חולים או נשים המטפלות בילדים שקשה להן לבוא לביהכנ"ס, אפשר לקרוא להן ביחיד, ומברך הקורא "על מקרא מגילה", ושאר ברכות שקודם המגילה כמו בביהכנ"ס, אף על פי שכבר קרא את המגילה ויצא ידי חובתו. אבל ברכה שלאחר הקריאה אינו מברך אלא אם ישנם עשרה שומעים את קריאתה, וכן הוא מנהג ירושלים.
* נשים חייבות במקרא מגילה בדיוק כמו אנשים, כי גם הן היו באותו הנס. ומדין חינוך גם קטנים שהגיעו לחינוך חייבים לשמוע מקרא מגילה. אבל קטנים שמפריעים לאחרים לשמוע כראוי, אסור להביאם לבית הכנסת, אלא אם כן הם ממושמעים ויושבים ליד הוריהם בשקט מוחלט בשעת הקריאה.
* ש"צ קורא את המגילה והברכות מעומד, והציבור יושבים גם בשעת הברכות. וכן הוא מנהג ירושלים. וביחיד גם הקורא מברך וקורא מיושב.
* הקורא צריך לפשוט את המגילה כאיגרת בין ביחיד בין בציבור, אך לא השומע.
* על כל יחיד ויחיד לכוין לצאת בקריאת המגילה, ומן הסתם מכוין הש"צ להוציא את כל השומעים.
* אם לשומע יש מגילה כשרה, עדיף שיקרא מלה במלה בלחש יחד עם הש"צ. ואם יש לו ספר רגיל, אם הפסיד שמיעת מלה מסויימת בקריאת המגילה יקראנה מתוך הספר, וכל היתר ישמע מהש"צ בשתיקה.
* קודם אמירת הברכה האחרונה – הרב את ריבנו, צריך לגלול את המגילה מסופה לתחילתה, ואסור לקורא או לציבור לדבר בינתיים, עד לאחר הברכה האחרונה.
* נוהגים כל הציבור לומר ביחד בקול רם ארבעה פסוקים של גאולה, והש"צ חוזר ואומרם. ואלו הם: "איש יהודי", "בלילה ההוא", "ומרדכי יצא", "ליהודים היתה". ומנהג ירושלים להוסיף גם את הפסוק האחרון בקריאת המגילה "כי מרדכי היהודי".
* כיון שישנם שתי נוסחאות שונות, נהגו לכפול מלה אחת פעמיים בשני מקרים כדלהלן: א) בפ"ח "להרוג" – "ולהרוג"; "בפניהם" – "לפניהם".
* לאחר קריאת המגילה נוהגים כל הקהל לומר ג' פעמים ארור המן ברוך מרדכי וכו' כפי שנדפס בסידורים.
* אסור לאכול קודם קריאת המגילה בין ביום ובין בלילה, בין אנשים ובין נשים, אבל מותר לטעום פירות או לשתות תה או קפה עם חתיכת עוגה פחות משיעור ברכה אחרונה. שהוא oz. 1
משלוח מנות
* מצוה זו נכתבה במגילה "ומשלוח מנות איש לרעהו".
* זמנה: משעת הנץ החמה עד שקיעת החמה. ואם שלח בליל פורים לא יצא ידי חובה.
* עצם המצוה: לשלוח שתי מנות לאיש אחד.
* מה חשובה מנה? תבשיל או בשר, וכן מיני מאפה כגון לחם או עוגה וכן משקין כגון בקבוק יין, ונהוג היום לשלוח כל מיני מתיקה אחרים. וצריכים להיות מיני מאכל שונים, כדי שיהיה מוכח שהן שתי מנות ולא מנה אחת בשתי צלחות. ועיקר המצוה שיהיו מנות יקרות הערך ועריבות (החיד"א), ולפחות שיהיו כדי סעודה. ויש מחלוקת בזה אם הולכים אחר המקבל (החיי אדם) או אחר השולח (השד"ח). ובאמת אפשר שהדבר תלוי לפי ערך השולח וגם לפי ערך המקבל. שאם השולח עשיר צריך לשלוח לפי ערכו, ואם המקבל עשיר צריך גם לקבל לפי ערכו. ויש סברא שצריך לשלוח כל מנה בכלי נפרד. ואחר ששלח כראוי לאדם אחד, אע"פ שמצוה להרבות לשלוח להרבה אנשים משום חיבה ורעות, עכ"פ אין צריך לדקדק בכל הדינים הנז' בשאר המשלוחים. כסף או בגדים וכיו"ב אינם נחשבים מנות לצאת בהם ידי חובת המצוה.
* מי חייב במצוה זו? בין איש בין אשה, בין עשיר בין עני המחזר על הפתחים, וכן ילדים וילדות הסמוכים על שולחן אביהם משהגיעו לגיל המצוות.
* ראוי ונכון לתלמיד לשלוח מנות למוריו, ובן להוריו.
* השולח מנות לקטן לא יצא ידי חובה.
* יש מצות חינוך לקטנים לשלוח מנות לחבריהם.
* לא ישלח איש לאשה, ולא תשלח אשה לאיש.
* השולח מנות בעילום שם לא קיים את המצוה.
מתנות לאביונים
* גם מצוה זו נכתבה במגילה "ומתנות לאביונים". ועיקר מצוה זו היא לתת שתי מתנות לשני אביונים. (מתנות בלשון רבים וכן אביונים בלשון רבים. ומיעוט רבים שנים) וכל הפושט ידו נותנים לו, ואין מדקדקים לברר מי באמת עני וזקוק. מתנה היא בערך בשווי של דולר לכל עני, ויוכל לתת הן כסף הן מאכלים או שאר דברים שווה כסף.
סעודת פורים
חובת היום לעשות סעודת פורים ועיקר הסעודה היא באכילת בשר ובשתית יין. ודי שישתה יותר ממה שהוא רגיל לשתות בכל יום, עד שירדם בשכרותו, ואינו צריך להשתכר כלוט. נהוג שלא לאכול סעודת פורים אלא לאחר שקיים מצות משלוח מנות ומתנות לאביונים. ומצותה ביום דוקא ולא יוצא ידי חובה באכילת הלילה.
הלכות שונות
* פורים שהוא בי"ד אדר וכן בט"ו אדר, אסורים בהספד ותענית. ולא אומרים בהם וידוי ולא נפילת אפיים. כמו כן אין אומרים בהם למנצח.. יענך ה' ביום צרה, ולא תפלה לדוד בתפלת שחרית.
* בכל תפלות העמידה של פורים לילה ויום וכן בברכת המזון מוסיפים בברכת ההודאה "על הנסים". ואם שכח לאומרה אינו חוזר.
* אחרי תפלת ערבית של ליל פורים אומרים חצי קדיש, קוראים את המגילה ואומרים "ואתה קדוש", ואח"כ אומרים קדיש תתקבל.
* בתפלת שחרית אחרי חזרת הש"ץ אומרים חצי קדיש וקוראים בתורה פרשת "ויבא עמלק", ואומרים חצי קדיש לאחר הקריאה, ואומרים "אשרי", "ובא לציון", עד "ואתה קדוש" (ולא עד בכלל), וקוראים המגילה. אחרי קריאת המגילה אומרים "ואתה קדוש", קדיש תתקבל, "בית יעקב", "שיר המעלות", שיר של יום – "למנצח על אילת השחר", הושיענו וקדיש יהא שלמא, וממשיכים כבכל יום. ואין אומרים בו "שיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן שהרי לא אמרו בו שיר זה.
* פורים מותר בעשית מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושים. וכתב השו"ע שעתה הכל נהגו שלא לעשות מלאכה, וזה היה בימיו. ואמנם בימינו חלוקים המנהגים. אבל ליל פורים לכולי עלמא מותר במלאכה.
* יש אוסרים באיסור חמור את תחפושות איש הלובש בגדי אשה ואשה הלובשת בגדי איש. ולא רק למבוגרים אלא גם לילדים, ויש מתירים, כיון שאין הכוונה אלא לשמחה.
הננו מתכבדים בזה להזמין את הציבור הרחב להשתתף ב"מסיבת פורים", שתתקיים בעז"ה בערב פורים, י"ג אדר ב', בשעה שמונה וחצי בערב, בקומת הקרקע של בית הכנסת "שערי ציון", השוכן ברחוב פארק הייטס ליד רחוב קלרקס ליין. הכניסה חופשית. בואו בהמונכם אתם ומשפחותיכם וילדכם המחופשים. התחפושת היפה ביותר תזכה בפרס.
* מוזיקה וריקודים * מאכלים ומטעמים * פרס לתחפושת היפה ביותר
אליהו שלוש – הרב אליעזר שרעבי – נשיא
CONGREGATION NETZACH ISRAEL
We are celebrating our first "Chagigath Purim"
It is with a great pleasure that we invite you to partake in this joyous occasion which will take place on Erev Purim immediately following the Megillah reading. All Purim services as well as the party will be held at Congregation Sha'arei Zion (lower level), located on Park Heights Avenue, near Clarks Lane. The following is the schedule of services:
Wednesday – the 13th day of Adar, 5755 – March 15, 1995 is a Fast day, known as "Ta'anit Ester".
Erev Purim takes place that same night right after the fast.
Mincha – 5:50 P.M. (this service includes a Torah reading)
Arvith – 6:45 P.M.
Megila Reading – 7:10 P.M.
Purim Party – 8:30 P.M.
* Great Purim Music & Songs
* American and Sephardic buffet
* Prize presentation for the best costume.
Thursday – the 14th day of Adar, 5755 – March 16, 1995 is
Purim day
Shacharit – 8:00 A.M.
Megila Reading – 9:00 A.M.
The followings are the Halachic requirements which relates to this joyous day.
Listening to the Megila Reading – Erev of Purim, and again the 2nd time, during the Day of Purim.
Mishlo'ach Manot – during the day time. Two types of food to one person.
Matanot La'Evyonim – during the day time. One gift to each of two poor men or women. A proper gift values at approx. one dollar.
Seudat Purim – The main Mitzvah is to eat meat and to drink wine until one can not distinguish between "Arur Haman" and "Baruch Mordechai". The Seuda must be eaten during the day after one fulfilled the obligation of Mishlo'ach Manot and Matanot La'Evyonim.
Eliahu S. Shloush, Rabbi – 764-1246
Eliezer Sharabi, President – 764-6972