איתא במסכת ברכות כו: "ר' יוסי ברבי חנינא אומר, תפלות אבות תקנום. ר' יהושע בן לוי אומר, תפלות כנגד תמידין תקנום". "תניא כוותיה דר' יוסי ברבי חנינא, יצחק תיקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב.
שאלה: איתא במס' שבת קיט: " אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב בדברי הימים א, טז אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו אל תגעו במשיחי אלו תינוקות של בית רבן ובנביאי אל תרעו אלו תלמידי חכמים.
בענין המלה "אמת" כתב בספר מרכבת המשנה למהר"ם אלשקר על אבות פ"א משנה י"ט וז"ל: "עוד אם תדקדק במלת אמת וחשבונה, תמצא ענין עצום.
איתא במס' ברכות כט: "רבי אליעזר אומר: העושה תפלתו קבע וכו' מאי קבע?
ישתבח הבורא ויתעלה המביט לארץ ולדרים, בארמונות מלכים ובחדרי חדרים. המשפילי לראות דברי תורתו שזורים, בכל מיני מאמרים, כתובים בידי מחברים זהירים, ומהם בכתיבתם מהירים, ואני תפלה ליוצר מאורים, שיהיו דברי לפניו מאירים,
שאלה: יהודי העולה לתורה ובקי בקריאתה וחפץ לקרוא בעצמו את קטע עלייתו, ואמנם מנהג המקום הוא שהש"צ קורא עבור כולם. האם יש בזה איסור אם יקרא הוא בעצמו את קריאתו? והאם יש חילוק בין אם הוא ספרדי או אשכנזי? ובין אם הוא בביכנ"ס ספרדי או בביכנ"ס אשכנזי?
תשובה: בפשט הדברים יראה לענ“ד שאין חובה להשמיע לאזניו ואולי גם יש איסור בדבר שהרי תפלת לחש גופא לא למדנו אלא מחנה ושם נאמר "והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה‘ ועלי שומר את פיה:
"אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבא מברך בכל כחו, קורעין לו גזר דינו"
ראיתי לחקור מה מקור המלה ”טטפת“? רש"י בפרשת ואתחנן פירש "והיו לטטפת בין עיניך - אלו תפילין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת. טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים", והם הם דברי ר"ע במנחות לז. ובגמ‘ סנהדרין ד:
חקירה: ראיתי לחקור ולדוש בגדרי האיסור לשבת ולעבור כנגד המתפללין תפלת לחש, יסודו, וטעמיו. כי למראה עין רבים מזלזלים בהלכה זו מבלי משים על לב, ואולי נמצא להם סמוכין.
איתא בגמ‘ ברכות כא: "אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שמתפללין, אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים, יתפלל, ואם לאו, אל יתפלל.